Rav Sama son of Rav Athi

In yesterday’s daf (Bava Kamma 18a) we saw Rav Sama son of Rav Ashi pose a question to Ravina. Thus:

אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, בְּתָם וְנַעֲשָׂה מוּעָד; בְּמוּעָד מִתְּחִילָּתוֹ

Rav Samma, son of Rav Ashi, said to Ravina: Say that you heard that Rabbi Yehuda stated that the aspect of innocuousness remains intact with regard to damage categorized under the primary category of Goring, where the ox was initially innocuous and then became forewarned. In the case of propelled pebbles, which is a subcategory of Trampling, where the ox is forewarned from the outset,

However, that is in printed texts only.

The manuscripts all have him as the son of Rav Ithi, with a tav instead of a shin.

Don’t worry about Rav Pappa son of Rav Ithi in Hamburg — that is a scribal error due to orthographic similarity.

I’ve discussed the existence of Rav Athi / Ithi, as a separate Amora from Rav Ashi but approximately in the same generation, in the past. Thus, see this earlier post, as well as this Jewish Link article:

All the good evidence here points to Rav Sama son of Rav Athi. Were there actually two Amoraim named Rav Sama, one who is Rav Ashi’s son and one who is Rav Athi’s son?

In Toledot Tannaim vaAmoraim, Rav Hyman has two entries. One for the son of Rav Athi (who he calls the son of Rav Asi, with a samech) and one for the son of Rav Ashi. If this is indeed so, it makes sense for confusion to arise between the two. However, I’d note that he lists our present gemara (18a) as an instance of the son of Rav Ashi asking Ravina,

וב"ק יח., זבחים יט: כד. הקשה לרבינא.

ובע"ז ג: רב סמא בריה דרב אשי הקשה לרבינא בר ירמיה (ובדק"ס הגרסא לרבינא ותיבת בר ירמיה נמחק, אבל בדפוס פיזרו ווינציא וקרקא הגרסא רב סמא בריה דרב אתי, והוא יותר נכון, והוא בן רב אסי שהיה בימי רב אשי ונזכר תמיד בדפוסים הישנים בשם רב אתי כמבואר בערכו).

presumably operating on the incorrect printed text. So we should really investigate each instance of this purported son of Rav Ashi and see what the manuscripts say. He admits / agrees regarding the gemara in Avoda Zara that the earlier printings have the son of Rav Athi, and that is more correct, designating the son of Rav Athi who lived in the days of Rav Ashi. But we have access to more manuscripts, so should reinvestigate all these entries.

He then points us to an interesting gemara in Ketuvot 69a:

מַאי? תָּא שְׁמַע דְּרָבִינָא אַגְבְּיַהּ לְבַרְתֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי מִמָּר בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי בֵּינוֹנִית, וְשֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה. מִבְּרֵיהּ דְּרַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי זִבּוּרִית, בִּשְׁבוּעָה.

What is the halakha? Whose creditor is she? The Gemara responds: Come and hear a proof, as Ravina provided one-tenth of the estate for the daughter of Rav Ashi from two sources. From Mar, son of Rav Ashi, Ravina gave her intermediate-quality land without an oath. He collected another portion of the property from the orphan son of Rav Sama, son of Rav Ashi, who was an inheritor of the same estate from his grandfather. This portion was provided of inferior-quality land, with an oath. Since, with regard to the property that Rav Ashi’s daughter was collecting from an orphan, Ravina required an oath and allowed her to collect only low-grade land, it appears that Ravina treated the daughter as the creditor of the sons and not of the father.

Collecting from the estate of Rav Ashi means that this is after Rav Ashi’s death. And it is to Mar bar Rav Ashi, his direct heir, and the son of Rav Sama son of Rav Ashi (thus his grandson), to give to Rav Ashi’s daughter. The manuscripts all have Rav Ashi throughout, and Mar bar Rav Ashi is famous as Rav Ashi’s son. So that would indicate that there was indeed a son of Rav Ashi named Sama as well.

Rav Hyman continues. Rashi there writes, explaining why the grandson was the inheritor:

רב אשי מת ומת רב סמא בנו בחייו וכשבאת בתו ליפרע נטלה מחלקו של מר בר רב אשי שהיה קיים בינונית שלא בשבועה אלמא בעלת חוב דאחי הויא:

that he died within Rav Ashi’s lifetime. But Tosafot Rid explains that first Rav Ashi died, then Rav Sama died before the daughter could collect:

ת"ש דרבינא אגביה לברתיה דר"א ממר בר"א זיבורית ובשבועה ש"מ בע"ח דאחי היא פי' מת ר"א והניח שני בנים ובת מר ורב סמא וחלקו נכסי אביהן וקודם שתגבה הבת פרנסתה מת ר' סמא ובאה עכשיו לגבות ממר בר"א ומברי' דר"ס בריה דר"א ואגביה רבינא ממר בר רב אשי חצי העישור מבינונית ושלא בשבועה דבע"ח דידיה הות ולא דאבוה ומברי' דר"ס חצי העישור מזיבורית ובשבועה דלא אגבה ר"ס דהוה בע"ח דידה אלמא בע"ח דאחי הויא

Ritva also asks on Rashi, and says that it is a scribal error within Rashi.

ומבריה דרב סמא בר רב אשי (שם) זבורית בשבועה, פירוש רש"י ז"ל כי רב סמא מת בחיי רב אשי ואינו נכון דא"כ הוא קם תחת אביו כשמת רב אשי והיינו כמר בר רב אשי וכן פירוש רש"י ז"ל. ואפילו מאצטרובלי דרחייא. פירוש דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע הוה מגבינן אפילו מעמלא דביתא. פירש רש"י ז"ל שכירות הבתים והקשו בתוספות ה"ד אי כשמסר לה הבתים לשוכרם צריכים למימר והלא גוף הבית יש לו להגבות כ"ש השכירות ואי מיירי משכירות שגבו היתומים כבר הוא מטלטלים דיתמי נינהו ותרצו שלא נצרכה אלא שבאת לגבות בתוך זמן השכירות וקאמר דטרפה מן השוכרים כל השכירות שעבר שאין השכירות משתלמת אלא לבסוף (אינו דינו אלא לבסוף) אינו דינו כגבוי וכפירות המחוברים הצריכים לקרקע חשיבי:

Also, Rav Hyman identifies the Ravina as Ravina II, since Ravina I died within Rav Ashi’s lifetime.