Semantic Flipping of Zag and Chartzan?
Due to Purim, I skipped posting my Jewish Link articles, so here is one recent one, on Nazir 34b. A brief summary and a few related points below the image.
I first discussed the idea more than a decade ago on parshablog, and more recently on Scribal Error on Nedarim. Essentially, Rabbi Yehuda and Rabbi Yossi disagree about the definition of the Biblical terms zag and chartzan(im), and a French Protestant theologian and philologist, in his dictionary, used the dispute as a way to undermine faith in Chazal’s knowledge of Biblical Hebrew.
To this, Shadal has a lengthy response:
אשר יעשה מגפן היין: לשון עשייה נמצא גם להוראת אסיפה וקנין, כמו עשה את כל הכבוד הזה, כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה, וכן כאן כל אשר יעשה מגפן היין, ענינו כל הנקלט מן הגפן ופירושו בצדו אפילו חרצנים ואפילו זג. חרצנים הוא לדעתי שם לענבים שכבר נדרכו ונעשו מהם יין, והוא כולל הקליפה והגרעינים שבתוכה, וכמו שאמרו בירושלמי (דמאי פרק א') בראשונה היו ענבים מרובות ולא היו חרצנים חשובות, ועכשו שאין ענבים מרובות חרצנים חשובות, הכוונה שבזמן רבוי הענבים, אז הענבים שכבר נדרכו לא היו חשובות לכלום, כי לא היו קונים אותן לעשות מהן תֶמֶד (זויער) מאחר שהיין הטוב היה בזול גדול, ובהפך בזמן שלא היו ענבים מרובות היו החרצנים נמכרות לעשות מהן תמד.
וכן באמרם (ברכות כ"ב) עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד, הכוונה הקליפה עם הגרעינין שבתוכה, הן אמת כי הגרעינין לבדם יש בהם כח מזריע זרע, אבל הבא לזרוע גפן לא יטרח להוציא הגרעינים מן הקליפה, אבל יקח ענבים שכבר נדרכו ויזרעם כמו שהם. ואמנם זג הוא לדעתי שם גרעינים שבתוך הקליפה, ואמר הכתוב שלא יאכל הנזיר אפילו החרצנים שכבר יצא מהם היין, ואפילו זג אחד, אע"פ שאינו מאכל אדם. פירושי הוא כדעת ר' יהודה (נזיר ל"ד), ותרגום אנקלוס הוא כדעת ר' יוסי (עיין שם ל"ט), והלכו אחריו רוב המפרשים ובעלי ספרי שרשים, גם געזעניוס; רק תרגום ירושלמי שנעשה בארץ ישראל שמר הוראת המלות האלו על אמתתה כמו שהיתה מפורסמת בא"י גם בדבור ההמון, לא כן תרגום אנקלוס שנעשה בבבל והקדמונים יקראוהו בשם תרגום בבלי (עיין כרם חמד ' עמוד רכ"ג).
ומה שמצינו התנאים ר' יהודה ור' יוסי חולקים בהבנת המלות האלה, אחשוב שכך היה הענין: ר' יהודה פירש המלות לפי מה שהיתה הוראתן גם בימיו, אבל ר' יוסי שהיה מציפורי שהיא בגלי, ואנשי גליל לא הקפידו על לשונם ונשתבש הלשון אצלם, הִרְגִיל עצמו שלא לסמוך על מנהג ההמון, והיה מבקש הוראת המלות בשרשים אשר חוצב מהם, ויען מצא מלת זוג המורה על הפעמון, חשב כי גם זג הוא החיצון, ולא הפנימי. וסרו בזה תלונות החכם Gussetius שהרחיב פה בלעקסיקון שלו (במלת זג) ואמר שאין לסמוך כלל על דברי רז"ל בהבנת המלות כי כבר נשכחה מהם ידיעת הלשון, עד שלא היו יודעים מה הוא חרצן ומה הוא זג. וזה שקר מפורסם, כי מתוך הירושלמי דדמאי ראינו כי בדבורם לא היו מסופקים בהוראת המלות, והמתרגמים הירושלמיים תרגמו כפי משמעות המלות בדבור ההמוני, ורק ר' יוסי שנולד במדינה שלא שמרו יפה את לשונם לא רצה לסמוך על דבור המון עם, והתחכם לפרש מדעתו, והלכו אחריו אנשי בבל בתרגומם המיוחס לאנקלוס.
In short, Shadal maintains like Rabbi Yehuda. Based on Chazal’s usage, he claims that chartzan is the combination of grapeskin with seeds inside, while zag is the seed. He counters Gussetius / Jacques Gousset, arguing that really, the natural language employed by everyone was like Rabbi Yehuda (and Targum Yerushalmi). Rabbi Yossi, meanwhile, came from another country (Bavel) where they didn’t preserve the language, so he came up with his own innovative explanation, to try to figure out the etymology on his own. And those in Bavel, in the Targum attributed to Onkelos, followed Rabbi Yossi.
The idea that Rabbi Yossi’s origins are from Bavel come from sugyot in which the Mishnah describes a crude practice of the Babylonians in the Beit HaMikdash (eating a korban raw, plucking the hairs of the scapegoat and prodding it to go), which Rabbi Yehuda emends to the Alexandrians. Rabbi Yossi says, “you have comforted me”, implying that he is Babylonian, or at least his family originates there. However, I would note that between the two sugyot in which someone is comforted, the roles of Rabbi Yossi and Rabbi Yehuda as comforter and comforted are flipped. And even within a single sugya, there are manuscript variants that have the flip, for instance Munich 6 manuscript, Yoma 66a.
And there are difficulties saying that Rabbi Yossi was born outside of Israel, since his father Chalfta was earlier placed in Tzippori.
Also in the article, I point out that semantic shifts do happen, and are even recorded in the gemara (shofarot and chatzotzrot, Bavel and Bursif). I discuss that point in greater detail in this parshablog post on the wabr. Especially if it is a precise grape-term that has a more general descriptor (zera, klipa), the original may have been forgotten by some without it reflecting more generally on a continuous linguistic tradition preserved by native Hebrew speakers.
Finally, I tracked down the actual Latin dictionary of Gousset, Lexicon Linguae Hebraicae, available on Google Books. Here is what he says regarding zag, where he makes his complaint. Assuming you can read Latin, page 474 in the pdf:
And for chartzan, page 606 in the pdf, a much shorter entry.
Since I don’t fully understand Latin, I took images of the relevant columns and used an online Latin OCR website to convert the images to plain text, fixed up the OCR errors (most often sparked by dashes at the end of lines splitting up a word, or my fancy letter “s” which appears as an “f”, and pasted that into Google Translate from Latin to English). I then somewhat simplified the language. The short excerpt which appears in my article is a result of that process. And maybe it is a bit off, but we get the gist:
“But the real thing, the grape, I say, and its parts, are always in the hands and in the mouth, so that the names, use, and validity of those pertaining to them, should have been retained. This admonition is useful, so that no one believes that he is submissive to them…”
Just now I came across this article, so permit me to jump in a little late. The point I want to make is that Shadal did *not* claim that R. Yossi was from Bavel. He clearly states that R. Yossi was from Tzippori, in the Galil, a region where Hebrew was not carefully preserved:
אבל ר' יוסי שהיה מציפורי שהיא בגלי[ל], ואנשי גליל לא הקפידו על לשונם ונשתבש הלשון אצלם, הִרְגִיל עצמו שלא לסמוך על מנהג ההמון
Thus, where Shadal says later in his comment that R. Yossi came from a מדינה where Hebrew was not well preserved, he was referring to the Galil and not to Bavel.
That's a nice idea!
To defend Shadal a bit, a few points.
1) Rabbi Yossi is a Tanna so doesn't really have to deal with braytot but rather contemporaries. Berachot 22a has a statement about chartzan by Rabbi Yoshiya. But Rabbi Yoshiya was really part of a different scholastic social circle. He's part of Rabbi Yishmael's academy, which is why while Rabbi Yossi and Rabbi Yehuda appear in the Mishnah, Rabbi Yoshiya and Rabbi Yonasan do not.
2) It depends on what attributes you want to optimize for. Shadal here has constructed a neat Eretz Yisrael / Bavel split, where those in Eretz Yisrael are always consistent, and it is the Babylonians who are erroneously reconstructing a false definition.
But I think that it is more than that. We have to admire what Shadal is accomplishing here. Because at stake is not just the particular definition, and semantic history, of the words zag and chartzan. Rather, these are *polemics*. Zag and Chartzan form the tip of Gousset's spear to challenge and undermine faith in ALL of Chazal's word definitions. Thus, from Wikipedia:
"As a Hebraist Gousset was identified with the view that the Hebrew language was the language of divine revelation.[8] He rejected the need for historical or comparative study of the language in order to read the Bible.[9] Gousset published a Hebrew lexicon: Commentarii linguae ebraicae (1702), later editions as Lexicon linguae hebraicae.[3]"
Here was a non-Jew, of a different religion, who cast aspersions on Jewish tradition / masorah. And who wrote an entire lexicon where he used sevara and perhaps argument from context to assert new meanings of words.
What Shadal then did is brilliant. First, unlike you and me, he's not going to have an explanation where some aspect of the word's definition was forgotten by everyone. Second, Rabbi Yossi as the foreigner is too clever, והתחכם לפרש מדעתו (where והתחכם often is used a bit sarcastically), who invents an explanation from his own mind rather than referring and deferring to tradition, is parallel to Jacques Gousset himself, who invents new definitions throughout his own dictionary. Such an erroneous approach is to be ignored.