"They all say one thing"

In yesterday’s post, I discussed R’ Chanina, and his modification of the Mishnah.

Since this was an Amora modifying either the Mishnah, or a brayta with the same, it couldn’t be part of the Mishnah itself. And indeed no printings really had it, and no manuscripts had it.

If placed as part of the Mishnah or pseudo-Mishnah, I would guess that that text would arise as a kind of Rif style, someone taking this and applying it lechalachah. However, it isn’t clear that it would actually be lehalacha. The bottom Tosafot on Kiddushin 62b discusses this:

ואמר רבי חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת - פי' בקונטרס דאיירי אליבא דר"א בן יעקב דאילו רבנן אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וא"כ אפילו מעוברת לאו כלום הוא וא"ת מנ"ל לרבי חנינא דאיירי כשאין אשתו מעוברת ורבי אליעזר בן יעקב היא ודלמא איירי אף כשאשתו מעוברת ורבנן היא וא"כ אמאי קאמר לא שנו וי"ל משום דבכולה ברייתא דבסמוך הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר כו' דקתני רבי מאיר אומר מקודשת ולא תני בהדייהו זו אם ילדה אשתך נקבה כו' אלמא קסבר דאפילו ר' מאיר מודה דאינה מקודשת היכא דאמר ליה אם ילדה אשתך נקבה ורבי מאיר ורבי אליעזר אמרו דבר אחד כדאמר לקמן ולפיכך אתא רבי חנינא לפרש דלא אמר רבי אליעזר בן יעקב אלא כשאין אשתו מעוברת וכו' כדפרי' דהא רבי אליעזר בן יעקב מודה היכא דאמר לו אם ילדה אשתך נקבה לאו כלום הוא ונראה דאע"ג דהלכה כרבי אליעזר בן יעקב בעלמא דקב ונקי הוא הכא לית הלכתא כוותיה ולאו ככולהו תנאי דאמרי אדם מקנה דשלב"ל דהא פליגי בב"מ (דף סו:) רב נחמן ורב הונא במוכר פירות דקל לחבירו רב הונא אמר עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו משבאו לעולם אין יכול לחזור בו ואדם מקנה דבר שלא בא לעולם ורב נחמן אמר אפילו באו לעולם יכול לחזור בו דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וזה מכרן קודם שבאו לעולם והלכה כרב נחמן בדיני וא"כ אין הלכה כר"א בן יעקב:

To pull out certain ideas, R’ Chanina operates within Rabbi Eliezer ben Yaakov. So if we rule like Rabbi Eliezer ben Yaakov, fine. But we might not.

There are competing decisive principles at play.

(1) A principle that we rule like Rabbi Eliezer ben Yaakov. After all, הלכה כרבי אליעזר בן יעקב בעלמא דקב ונקי הוא. The Mishnah of Rabbi Eliezer ben Yaakov is measured and clear, so we would rule like him. (Despite this, Tosafot say this general rule doesn’t apply in this instance.)

I wrote an article about this principle:

The problem is that there were two Tannaim named Rabbi Eliezer ben Yaakov, and the Mishnat Rabbi Eliezer ben Yaakov probably refers to the Mishnah of Middot — thus the pun of kav venaki — and refers to the earlier one. Rav Aharon Hyman argues that the principle applies to both of them, but I am not persuaded.

(2) As Tosafot note, going against that decisive principle is the decisive principle of ruling like Rav Nachman (bar Yaakov) in disputes about monetary matters. Elsewhere, in Bava Metzia, Rav Nachman maintains that ain adam makneh davar shelo ba le’olam, against Rav Huna who holds that it does work.

(Since these are heads of Nehardea / Sura academies, perhaps we should keep this dispute in mind to see how other Amoraim from various academies align as well. If Rav Chanina (our texts just have the ambiguous R’ ) then this is Rabba bar Nachmani’s brother, thus Pumbedita aligns. So too, Abaye who says next about how they all say davar echad) is Pumbedita aligned.)

(3) There is also Abaye’s statement, on Kiddushin 62b - 63a:

אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וְרַבִּי, וְרַבִּי מֵאִיר כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ – אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי – דְּתַנְיָא:

Abaye says: Rabbi Eliezer ben Ya’akov, and Rabbi Yehuda HaNasi, and Rabbi Meir all hold the following principle: A person can transfer an entity that has not yet come into the world. That is, one can perform an act of acquisition for an item that is not yet in existence. The opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov is referring to that which we just said, that one can separate teruma even for produce not yet included in this mitzva. Where does Rabbi Yehuda HaNasi state a similar opinion? As it is taught in a baraita:

and it continues.

What is the purpose of aligning these Tannaim in the same position? We might say that he is trying to create a community of Sages that say the same thing, thus making them a rabbim with whom we should rule. But the answer may run counter to this intuition.

In a shiur a while back, Rav Herschel Schachter quotes a tradition from the Geonim that the intent of such a omerim davar echad — or, in our case, כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ. It is that we do NOT pasken like these people. These Sages are being singled out for their unique opinion in these cases, such that they are each a daat yachid. (Tosafot do not mention this decisive principle here.)

This idea of aligning Tannaim to a position is common in Talmud Bavli and Yerushalmi, but here are the times that Abaye does it:

Maybe the point is not necessarily pesak one way of the other, but a way of processing the Tannaitic opinions and sorting them for easy retrieval.