If אשה comes from אנוש, then how come the Aramaic for אשה is אתתה or אנתא but the Aramaic for אנוש is אנש? And isn't Ibn Ezra saying the dagesh in אשה comes from the yod of איש?
אשה כי מאיש וגו': משה הזכיר השמות האלה כפי מה שהיו מבטאים אותם בימיו, אעפ"י שאשה לא נגזר מתחלה מאיש אלא מאנש, ומן אנש אמרו אנש (כמו מן גבר גבר) וממנו אנשים, וממנו אמרו אנשה ואח"כ אשה, אמנם שם איש כך היה מתחילתו, וממנו יש, ובארמית איתי.
If אשה comes from אנוש, then how come the Aramaic for אשה is אתתה or אנתא but the Aramaic for אנוש is אנש? And isn't Ibn Ezra saying the dagesh in אשה comes from the yod of איש?
good point. I missed up Ibn Ezra by not reading it carefully. More in a bit.
Here is Balashon discussing it, as well as Shadal and modern linguists.
https://www.balashon.com/2008/10/ish-and-isha.html
I should have cited Shadal for this, instead:
https://www.sefaria.org/Genesis.2.23?ven=The_Koren_Jerusalem_Bible&vhe=Tanach_with_Ta%27amei_Hamikra&lang=bi&with=Shadal&lang2=en&p3=Rashi_on_Genesis.2.23.2&lang3=bi
אשה כי מאיש וגו': משה הזכיר השמות האלה כפי מה שהיו מבטאים אותם בימיו, אעפ"י שאשה לא נגזר מתחלה מאיש אלא מאנש, ומן אנש אמרו אנש (כמו מן גבר גבר) וממנו אנשים, וממנו אמרו אנשה ואח"כ אשה, אמנם שם איש כך היה מתחילתו, וממנו יש, ובארמית איתי.